הצטרפו לניוזלטר הסודי שלנו!
אנחנו גם שונאים ספאם אז מבטיחים לא לבלבל לכם את השכל, רק דברים שווים
מתלבטים בין קרן מחקה צוברת למחלקת? ההחלטה הזו יכולה להיות שווה לכם עשרות אלפי שקלים בטווח הארוך. כנסו למדריך המקיף שמנתח את היבטי המס, הריבית דריבית והפסיכולוגיה של ההשקעה.
בשני העשורים האחרונים עבר עולם ההשקעות הישראלי, בדומה למגמה העולמית, מהפכה שקטה אך דרמטית. המעבר מניהול אקטיבי (הניסיון היומרני "להכות את השוק") לניהול פאסיבי (הצמדות פשוטה למדדים מובילים) שינה לחלוטין את הרכב תיקי ההשקעות של הציבור. המשקיע הישראלי החדש הוא מתוחכם יותר: הוא יודע לדקלם את היתרונות של דמי ניהול נמוכים, הוא מבין את החשיבות של פיזור רחב, והוא יודע לבחור את המדד המתאים לו.
ההתלבטות הראשונית היא לרוב "באיזה מדד להשקיע?". בעוד הרוב בוחרים במדד ה-S&P 500 הקלאסי כמטרייה רחבה, משקיעים המחפשים פוטנציאל צמיחה אגרסיבי יותר ומוכנים לתנודתיות גבוהה, פונים לרוב אל קרנות מחקות נאסדק כדי להיחשף לקטר הטכנולוגי העולמי. אך בין אם בחרתם במדד הסולידי ובין אם בטכנולוגי, מיד לאחר בחירת המדד, אורבת לכם החלטה טכנית לכאורה, אך קריטית להפליא, שלעיתים קרובות נדחקת לשוליים: הטיפול בדיבידנדים.
כאשר אתם רוכשים קרן מחקה או תעודת סל (ETF), אתם עומדים בפני צומת דרכים בעל משמעות מיסויית אדירה: האם לבחור בקרן "צוברת" (Accumulating) או בקרן "מחלקת" (Distributing)? ההבדל בין השתיים עשוי להיראות זניח במבט ראשון – הרי מדובר באותו מדד ובאותן מניות בדיוק אך בטווח של 10, 20 או 30 שנה, הבחירה הזו מייצרת "אפקט פרפר" פיננסי שיכול להגדיל או לנגוס משמעותית בהון הפרישה שלכם.
במאמר זה נצלול לעומק המנגנון, נפרק את סוגיית המיסוי הישראלית (שהיא הגורם המכריע בסיפור), ונבין מתי נכון לבחור בכל אחת מהאפשרויות כדי למקסם את הרווחים שלכם.
לפני שנבין את ההבדל הטכני בין סוגי הקרנות, חשוב ליישר קו לגבי המקור של הכסף. כשאתם קונים יחידה של קרן מחקה, אתם למעשה מחזיקים (בעקיפין) במניות של החברות המרכיבות את המדד. רבות מהחברות הללו הן רווחיות ומבוססות, והן מחליטות לחלק נתח מהרווחים שלהן בחזרה לבעלי המניות. הכסף הזה נקרא דיבידנד.
בממוצע היסטורי, תשואת הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 נעה סביב 1.5% – 2% בשנה (בנאסד"ק התשואה לרוב נמוכה יותר, אך עדיין קיימת). זה אולי נשמע כמו כסף קטן, אבל הנתון הזה אחראי לכ-40% מהתשואה הכוללת של שוק המניות לאורך ההיסטוריה. השאלה הגדולה שעומדת בפני מנהל הקרן היא: מה עושים עם הכסף הזה ברגע שהוא יוצא מקופת החברות?
כאן נכנסות לתמונה שתי הגישות השונות:
במודל זה, מנהל הקרן מתפקד כ"צינור". הוא אוסף את הדיבידנדים מכל החברות במדד, וברגע שהם מצטברים לסכום משמעותי, הוא מעביר אותם ישירות לחשבון הבנק או חשבון המסחר שלכם (בדרך כלל אחת לרבעון או לחצי שנה).
במודל זה, מנהל הקרן אוסף את הדיבידנדים, אך במקום לשלוח אותם אליכם, הוא משתמש בהם באופן מיידי ואוטומטי כדי לקנות עוד מניות של החברות במדד עבור הקרן.
רלוונטי: הכל על מניות דיבידנדים
אלברט איינשטיין, לפי האגדה, כינה את הריבית דריבית "הפלא השמיני של תבל". קרן צוברת היא המיישמת האולטימטיבית והיעילה ביותר של הפלא הזה.
כאשר אתם בוחרים בקרן צוברת, הדיבידנד מושקע מחדש ומייצר תשואה משל עצמו. בשנה הבאה, תקבלו דיבידנד גם על ההשקעה המקורית וגם על הדיבידנד שהושקע מחדש בשנה שעברה. זהו אפקט כדור השלג המפורסם.
לעומת זאת, בקרן מחלקת, הכסף "יוצא מהמשחק". אם לא תיקחו יוזמה אקטיבית להשקיע אותו מחדש, הריבית הדריבית שלכם נקטעת. יתרה מכך, גם אם אתם משקיעים ממושמעים ותחליטו להשקיע אותו ידנית, תתקלו בשני חסמים:
רלוונטי: מחשבון ריבית דריבית
עד כאן הדיון היה תיאורטי ומתמטי. אבל בישראל, המיסוי הוא השחקן הראשי שמשנה את כל התמונה. ההבדל המהותי בין הקרנות נובע ממה שנקרא בשפה המקצועית "אירוע מס".
כאשר קרן מחלקת מעבירה לכם דיבידנד לחשבון, מס הכנסה רואה בזה רווח ממומש לכל דבר ועניין. בישראל, המס על דיבידנד (עבור רוב ניירות הערך הזרים והקרנות) עומד על 25%. המשמעות היא פשוטה וכואבת: אם הגיע לכם דיבידנד של 100 ש"ח, המדינה לוקחת 25 ש"ח באופן מיידי (ניכוי במקור), ואתם נשארים עם 75 ש"ח בלבד להשקעה חוזרת. התופעה הזו נקראת "גרר מס" (Tax Drag): אתם מאבדים רבע מהכוח של הריבית דריבית בכל חלוקה וחלוקה. 25% מהרווח התפעולי שלכם נעלמים ולא יעבדו עבורכם יותר לעולם.
בקרן צוברת, הדיבידנד מעולם לא הגיע לידיים שלכם – הוא נשאר בתוך הקרן. מבחינת רשות המיסים בישראל, לא קרה אירוע מס. כל ה-100 ש"ח מושקעים מחדש בתוך הקרן ועובדים עבורכם. אתם תשלמו את המס (25% על הרווח הריאלי) רק ביום שבו תמכרו את יחידות הקרן – בעוד 10, 20 או 30 שנה. הדחייה הזו של תשלום המס שקולה להלוואה ללא ריבית מהמדינה ("מס נדחה"), המאפשרת לכסף שלכם לצמוח הרבה יותר מהר.
דוגמה מספרית להמחשה: נניח תשואת דיבידנד של 2% בשנה על תיק של מיליון שקלים.
רלוונטי: מדריך החזרי מס בשוק ההון
חשוב להבין שלא כל הקרנות מאפשרות בחירה:
למרות היתרון המתמטי המובהק של הקרנות הצוברות, ישנם תרחישים ספציפיים שבהם קרן מחלקת היא דווקא הבחירה הנכונה:
הבחירה בין קרן מחקה צוברת למחלקת היא אחת ההחלטות הפיננסיות שמשפיעות הכי הרבה על השורה התחתונה שלכם. עבור הרוב המוחלט של המשקיעים הישראלים הנמצאים בשלב הצבירה (גילאי 20-60) ומשקיעים בחשבון חייב במס, הקרן הצוברת היא הבחירה הרציונלית והמשתלמת ביותר.
היכולת לדחות את תשלום המס לעתיד הרחוק, לחסוך בעמלות מסחר ולתת לריבית הדריבית לעבוד על סכום ברוטו במקום על סכום נטו, שווה הרבה מאוד כסף.
לפני שאתם מבצעים את הרכישה הבאה, הקדישו רגע לבדוק את התשקיף או את שם הקרן. חפשו את המילה Acc (צוברת) או ודאו שמדובר בקרן ישראלית צוברת. הפעולה הקטנה הזו היום, תודה לכם בענק בעוד 20 שנה.
אנחנו גם שונאים ספאם אז מבטיחים לא לבלבל לכם את השכל, רק דברים שווים
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
האקסל לניהול תקציב של פיננקה עושה לכם סדר בכספים!
חדש! עכשיו בגרסה 3.0: תוכלו לעקוב בקלות אחרי ההכנסות וההוצאות, לתכנן את התקציב שלכם מראש ולראות גרפים ודוחות מתקדמים בלחיצה. הורידו עכשיו והתחילו לנהל את הכלכלה שלכם בצורה פשוטה, חכמה ויעילה!
מידע מקצועי נוסף עבורכם
