בנק לאומי: פיקדון דולרי צמוד עוקב S&P 500

למה דווקא S&P 500 והאם זה באמת המדד שכדאי לרדוף אחריו?

מדד S&P 500 הוא אחד המדדים הנפוצים והנחשבים ביותר בעולם ההשקעות. הוא עוקב אחר 500 מהחברות הגדולות בארצות הברית בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, הבריאות והתעשייה, שמייצגות יחד יותר מ-80% מהמשק האמריקאי. בשנים האחרונות הפך המדד לשם נרדף להשקעה חכמה (או עצלנית) ומפוזרת – בין היתר בזכות חוסנן של ענקיות הטכנולוגיה והיכולת לייצר תשואה של כ: 85%-95% בחמשת השנים האחרונות.

עם זאת, הפופולריות הזו מגיעה גם עם ביקורת: חלק מהמשקיעים טוענים שההתמקדות במדד יחיד חושפת את הציבור לסיכון מוגבר, בעיקר בשל התלות בחברות ענק אמריקאיות ובדולר. גם התחזקות השקל בשנה האחרונה הובילה לכך שחוסכים במסלולים צמודי S&P הפסידו חלק מהתשואה. לכן, למרות שהמדד נחשב אבן יסוד בתיקי השקעות רבים זה לא בטוח שכל מוצר שמבוסס עליו יתאים לכל משקיע או יעמוד בציפיות בטווח הארוך.

כל מה שצריך לדעת על הפיקדון החדש של בנק לאומי על S&P 500

הפיקדון החדש של בנק לאומי מציע ללקוחות חשיפה מלאה למדד S&P 500, תוך שמירה על מאפיינים של מוצר בנקאי קלאסי אך עם כמה חידושים בולטים. מדובר בפיקדון דולרי שבו הכסף נזיל מדי יום, כך שניתן למשוך אותו בכל עת. סכום ההשקעה המינימלי עומד על 5,000 דולר והוא מיועד ללקוחות המוגדרים כ"מיועצים", כלומר בעלי תיק השקעות של לפחות 100 אלף שקל.

תקופת הפיקדון היא עד חמש שנים, אך קיימת מגבלה משמעותית: אם המדד יעלה או ירד ב-40% בתוך שנה אז הפיקדון נפרע באופן אוטומטי. במקרה כזה, המשקיע יכול לבחור להעביר את הכסף לפיקדון דולרי רגיל. בנוסף, הפיקדון מבוסס על מדד S&P 500 Net Total Return, שמשקף השקעה חוזרת של דיבידנדים, מה שמאפשר ליהנות מהשפעתם לאורך זמן.

מבחינת מיסוי, הפיקדון ממוסה כמו קרנות נאמנות  (25% מס רווחי הון ריאלי בעת הפדיון) ולא במס המוזל של פיקדון בנקאי רגיל (15% נומינלי). מצד אחד, יתרון ברור למשקיעים הוא היעדר עמלות ודמי ניהול, אך מצד שני, בניגוד לקרנות, אי אפשר לקזז הפסדים ממס.

בפועל, מדובר במוצר שמנסה לשלב בין יתרונות הפיקדון המסורתי לבין חשיפה ישירה לשוק ההון – שילוב שלא היה זמין עד כה במערכת הבנקאית.

רלוונטי: איזה פיקדון הכי משתלם?

פיקדון S&P 500 של לאומי מול קרנות ומכשירים קיימים – מה עדיף?

בישראל כבר שנים קיימים מוצרים שנותנים חשיפה ל-S&P 500 כמו קרנות נאמנות, קרנות סל ותעודות סל. לכן, כשבנק לאומי מציע פיקדון צמוד למדד, השאלה המתבקשת היא: מה ההבדל בפועל?

קרנות סל ונאמנות מציעות יתרון של גמישות רבה יותר: ניתן לקנות ולמכור בכל יום מסחר, לקזז הפסדים ממס ולפזר בין מדדים שונים או אסטרטגיות. מצד שני, הן גובות דמי ניהול ועמלות קנייה/מכירה בבנק או בבית ההשקעות, מה שפוגע בתשואה לאורך זמן.

הפיקדון של לאומי מוותר על העמלות לחלוטין, מציע נזילות יומית, ונשען על מוצר בנקאי מוכר שקל להבין. אלא שבניגוד לקרנות, אי אפשר לקזז הפסדים, וההשקעה מחייבת מינימום גבוה יחסית של 5,000 דולר וסטטוס של "מיועץ".

במילים אחרות: מי שמחפש פתרון פשוט, נגיש ונטול עמלות  עשוי למצוא בפיקדון החדש מוצר אטרקטיבי. מי שרוצה גמישות מיסויית, אפשרות פיזור רחבה ותמרון בשוק – כנראה ימשיך להעדיף קרנות סל ונאמנות.

ההשלכות על השוק והסערה בענף ההשקעות

המוצר החדש של לאומי לא נשאר בגדר צעד נקודתי אלא הוא מטלטל את כל תעשיית הקרנות והגופים המוסדיים. עד היום, קרנות סל וקרנות נאמנות על S&P 500 נחשבו ל"מלכת המדף" עבור הציבור הרחב, והכניסו מאות מיליוני שקלים בדמי ניהול לבתי ההשקעות. כעת, כשבנק גדול מציע חשיפה לאותו מדד בלי עמלות ובלי מתווכים, החשש ברור: פגיעה ישירה בהכנסות וברווחיות של השחקנים הקיימים.

מעבר לכך, עולה גם שאלה רגולטורית. הפיקדון ממוסה כמו קרן נאמנות, אבל משווק דרך סניפי הבנק ובחסות "מוצר בנקאי" מוכר, מה שעשוי להעניק לו יתרון תחרותי לא הוגן. יש מי שסבורים שזה פתח לעקיפת מודל חלוקת העבודה בין הבנקים לבין בתי ההשקעות, מהלך שהרשות לניירות ערך עשויה להידרש אליו.

רלוונטי: איך להשקיע דרך הבנק?

התוצאה המיידית היא סערה בענף: מנהלי קרנות טוענים שמדובר ב"דריסת רגל" אגרסיבית של הבנקים בשוק ההון, בעוד בבנקים מציגים זאת כהתאמת המוצרים לצרכים של הלקוח החדש – מחפש השקעה פשוטה, שקופה וזולה. אם אכן יתברר שהציבור מאמץ את הפיקדון בהיקפים גדולים, מדובר בתחילתו של שינוי מבני עמוק בשוק ההשקעות הישראלי.

ועדת בכר, רגולציה ומה שמסתתר בין השורות

כדי להבין את עומק הסערה, צריך לחזור לוועדת בכר ב-2005. אז הוחלט להפריד את ניהול ההשקעות מהבנקים ולהעביר אותו לגופים מוסדיים, במטרה למנוע ריכוז כוח יתר בידי הבנקים ולעודד תחרות אמיתית. הבנקים המשיכו להעניק שירותי ייעוץ ולשווק מוצרים, אבל אסור היה להם לנהל בפועל כספי ציבור דרך מכשירים צמודי שוק ההון.

הפיקדון החדש של לאומי יושב בדיוק על קו התפר הזה. מצד אחד, מדובר רשמית ב"פיקדון בנקאי" ולכן מותר לבנק להציע אותו. מצד שני, בפועל הוא מתנהג כמו קרן סל או קרן נאמנות – חשיפה ישירה למדד, מס רווחי הון של 25% והיעדר ריבית קבועה.

השאלה הגדולה היא האם הפיקדון הזה לא מהווה למעשה עקיפה של רוח ועדת בכר. הרגולטור יידרש להכריע: האם מדובר בחידוש מבורך שמוזיל עלויות לציבור, או בהפרת כללי המשחק שמחזירה את הבנקים לעמדה דומיננטית מדי בשוק ההשקעות?

בענף מעריכים שאם לא תוצב כאן מגבלה ברורה, גם בנקים אחרים ילכו בעקבות לאומי – מה שעלול לפרק את המודל שנבנה בעמל רב אחרי הרפורמה.

מה הלאה? האם הפיקדון של לאומי יפתח עידן חדש בהשקעות הבנקאיות

המהלך של בנק לאומי עשוי להיות רק יריית הפתיחה. אם הפיקדון על S&P 500 ימשוך עניין משמעותי מהציבור, סביר שבנקים נוספים ינסו להשיק מוצרים דומים – על מדדים נוספים כמו נאסד"ק, דאו ג'ונס או אפילו מדדים מקומיים. עבור הלקוחות, זה עשוי להיות שינוי דרמטי: יותר נגישות, פחות עמלות, ותחרות אמיתית מול בתי ההשקעות.

עם זאת, לא פחות סביר שהרגולטור יתערב וינסה לשרטט גבולות ברורים, כדי שלא נחזור למצב שבו הבנקים שולטים הן בפיקדונות והן בהשקעות. שאלה נוספת היא האם הציבור באמת יבין את הסיכון הגלום במוצר שנשמע "פיקדון" אבל מתנהג למעשה כמו השקעה בשוק ההון.

כך או כך, השקת המוצר של לאומי מסמנת נקודת מפנה. או שנראה שוק השקעות בנקאי חדש וצומח, או שנעמוד בפני מאבק רגולטורי שיכריע עד כמה הבנקים יכולים לדרוך שוב בשטח של בתי ההשקעות.