איך לשמור על הירושה?

לירושות גדולות ישנה לעיתים השפעה מרחיקת לכת על חיים של אנשים, במיוחד אם מדובר על נכסים או סכומי כסף גדולים. ירושות יכולות לעורר לא אחת גם ריבים ומחלוקות. אנחנו נוטים לחשוב שרוב הצרות מגיעות בזמן חלוקת הירושה, אבל לא לוקחים בחשבון מצבים (וזמנים) אחרים שיכולים לפגוע בה, עוד טרם כתיבת הצוואה.

אז איך בדיוק אפשר לשמור על ירושה שנתקבלה?

קודם כל יש להבדיל בין מספר מקרים נפוצים שבהם אנחנו חייבים לשמור על הירושה:

1.מצב שבו יש לשמור על הירושה (העיזבון) עד שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. כלומר, לפני שהירושה עוברת בפועל ליורשים החוקיים.

2.מצב שבו כבר התקבלה הירושה, אך יש לבצע חלוקת רכוש נוספת. לדוגמה, עקב גירושין או מוות של בין הזוג שקיבל את הרכוש בירושה.

אמצעים לשמירת העיזבון

האמצעים לשמירה על העיזבון מפורטים בסעיף 77 לחוק הירושה. הן היורשים החוקיים המוזכרים בצוואה והן בית המשפט יכול להפעיל אותם.

שמירה על עיזבון נעשית באמצעות מינוי מנהל עזבון זמני הניתן כסיוע (סעד בשפה המשפטית) על ידי בית המשפט. על מנת שהמינוי יוכל להתממש, יש להוכיח כי קיים מצב מיידי שבו העיזבון עשוי להיפגע או להידלדל.

דוגמאות לפגיעות שכאלו יכולות להיות הוצאות על העיזבון או חובות על העיזבון שניתן לצמצם אותן באמצעות פעולות נכונות.

לעיתים אין סכנה של ממש לעיזבון, אך לא ברור מהו היקף העיזבון הכולל, וגם זו יכולה להיות עילה למינוי מנהל עיזבון.

למרות שלשמירת העיזבון באופן זה אין יכולת להשפיע על חלוקת הרכוש, ניתן למנות מנהל עיזבון זמני גם במקרים בהם קיים חשש מעשי כי אחד היורשים ינסה להתערב בחלוקת הרכוש שלא כחוק.

בכל אופן, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו והחוק עצמו אינה קובע רשימה סגורה של מקרים.

שמירה על הירושה במסגרת חלוקת רכוש

חוק יחסי ממון בין בני זוג חל על כל מי שהתחתן לאחר שנת 1974. לעומת זאת, על מי שהתחתן בתקופה מוקדמת יותר וגם על בני זוג ידועים בציבור (כיום) חלה הלכת השיתוף.

בשני המקרים, אם לא נקבע אחרת, מתבצעת חלוקה שווה של הרכוש בין בני הזוג במידה והם מחליטים לפרק את הקשר, זאת למעט רכוש שאחד מבני הזוג ירש באופן בלעדי בהוראת המוריש (הנקרא גם "רכוש חיצוני").

אין זה משנה אם הדבר התקיים בעת החיים המשותפים או לפני כן…

אך בפועל הדברים אינם כה פשוטים ובן הזוג השני (או יורשיו במקרה של מוות) יכול לטעון כי יש להחיל את החלוקה גם על רכוש שכזה ("טענת השיתוף" בשפה משפטית).

אחד המקרים הנפוצים מתייחס לדירה או נכס נדל"ן שרק אחד מבני הזוג ירש ורשום על שמו, אך הושקעו בהם משאבים משותפים כגון כסף וזמן. למעשה, לעיתים מספיק ששני בני הזוג יגורו בדירה שעברה בירושה כדי לטעון את טענת השיתוף.

מקרה אחר דומה נוגע לכסף שהתקבל בירושה כמתנה.

כאן בין המשפט יתייחס בעיקר ליחס בין בני הזוג לפני הגירושין והאופן בו ניהלו את משק הבית מבחינה פיננסית. לדוגמה, אם כל אחד מבני הזוג ניהל את כספו באופן נפרד לחלוטין, הוא עשוי להורות שלא לחלק את הכסף שווה בשווה. לעומת זאת, אם הכספים הופקדו לחשבון משותף ששני בני הזוג עשו בו שימוש, סביר להניח שבית המשפט יורה את ההפך.

נשאלת השאלה מה יכול לעשות מי שמעוניין לשמור על הירושה גם במסגרת חיים משותפים?

הנה מספר דרכים מומלצות לעשות זאת:

1.ניתן לקבוע במסגרת הסכם יחסי הממון שרכוש אשר עבר בירושה לא יהפוך לרכוש משותף בשום מקרה ללא יוצאים מן הכלל. הדבר אולי נשמע קיצוני, אך באופן זה שני בני הזוג "שמים את כל הקלפים על השולחן" כבר מהתחלה ועשויים למנוע בעתיד ריבים מיותרים.

2.יש לבצע הפרדה מוחלטת של הכספים שהתקבלו בירושה או כספים שהושקעו בשיפוץ ייסודי של נכס משותף. מן הסתם גם הרכוש עצמו חייב להיות רשום רק על שמו של היורש.

3.ירושות שלא ניתן להפקיד בחשבון בנק או לרשום כמו למשל תכשיטים יקרי ערך ניתן לשים בכספת שרק לאחד מבני הזוג יש גישה אליה.

אולי תאהבו גם:

כמה חשובה השכלה פיננסית לפני פתיחת חברה איך ממלאים הצהרת הון? השקעות נדלן השקעות פיננסיות ועורך דין – מה הקשר? השקעות אלטרנטיביות – יתרונות, חסרונות ואיך מתחילים