הצטרפו לניוזלטר הסודי שלנו!
אנחנו גם שונאים ספאם אז מבטיחים לא לבלבל לכם את השכל, רק דברים שווים
לא סוף העבודה, אלא סוף העבודה כפי שהכרנו אותה
האם הבינה המלאכותית תגרום לשינוי דרמטי במקומות העבודה ולפיטורים המוניים? זו שאלה שמטרידה היום כמעט כל מנהל, ובמיוחד מנהלי ביניים שמרגישים שהקרקע זזה מתחת לרגליים. התשובה המעניינת היא שהמחקרים הרציניים לא מציירים תרחיש אחד חד של פיטורים המוניים, אלא מצביעים על תהליך רחב יותר: שינוי מואץ בהרכב המשרות, בדגש על משרות אמצע ותפקידים תפעוליים, לצד עלייה בדרישה לתפקידים שמבוססים על שיפוט, הובלה, יצירתיות אמיתית וניהול בני אדם.
הנתון הראשון שכדאי לשים על השולחן הוא ההבחנה בין משרות לבין משימות. רוב הדוחות המובילים לא טוענים שה AI מוחק עבודות בלחיצת כפתור, אלא שהוא מבצע אוטומציה לחלק הולך וגדל מהמשימות בתוך מקצועות קיימים. מחקר של מקינזי מצא כי גם בלי בינה מלאכותית גנרטיבית, אוטומציה עשויה להשתלט על משימות שמייצגות כ-21.5% משעות העבודה בארה”ב עד 2030, וכי היכולות של GenAI עשויות להאיץ את ציר הזמן ולהרחיב את סוגי הפעילויות שניתנות לאוטומציה, כולל עבודה שדורשת מומחיות, אינטראקציה ויצירתיות.
כאן נכנסת הסטטיסטיקה שהפכה לכותרת בכל העולם: ההערכה של גולדמן זאקס, שלפיה של כ-300 מיליון משרות במשרה מלאה יעברו לאוטומציה בשוק הגלובאלי. חלק משמעותי מהעבודה בתוך משרות רבות יכול לעבור שינוי או אוטומציה. גולדמן זאקס גם מעריכים שהטמעה מלאה יכולה להעלות פריון עבודה באופן משמעותי, אך עלולה ליצור בתקופת המעבר עלייה מתונה באבטלה מעל המגמה, וזה תלוי בקצב האימוץ.
במקביל, World Economic Forum מציגים תמונה שמשלבת יצירה וגם השמדה של משרות יחד. בדוח Future of Jobs 2023, המעסיקים שנסקרו העריכו שתיהיה תחלופה מבנית של כ-23% מהמשרות בחמש שנים, עם 69 מיליון משרות שייווצרו ו-83 מיליון שייסגרו, כלומר תזוזה גדולה בהרכב התעסוקה גם בלי להניח קריסה של כל שוק העבודה. זו נקודה קריטית למנהלים: השוק לא בהכרח נעלם, אבל הוא מחליף צורה מהר יותר מהיכולת של אנשים להסתגל.
השאלה הבאה היא מי במוקד הסיכון. כאן כמעט כל המחקרים מצביעים על אותו אזור: תפקידים משרדיים, שהם לעיתים קרובות משרות כניסה או משרות אמצע. במדינות בעלות הכנסה גבוהה החשיפה גדולה יותר בגלל שיעור גבוה יותר של תעסוקה בתפקידים אלו.
אז למה דווקא שכבת האמצע והשכבה התחתונה של שוק העבודה מרגישות את זה חזק? כי אלה התפקידים שהיסטורית היו בנויים סביב ביצוע רוטינות: טיפול בטפסים, קליטת נתונים, ריכוז סטטוסים, תיאום בין גורמים, ניסוח תבניות, מענה ראשוני לפניות, הפקת דוחות בסיסיים, תיעוד ומעקבים. אוטומציות ומערכות סוכנים (agents) לא רק עושות את זה מהר יותר, אלא גם יוצרות מצב ארגוני חדש שאפשר לרזות תפעולית בלי לפגוע בתפוקה. כאן נולדת הסכנה של פיטורי שכבות ניהול ביניים שהתפקיד שלהן היה לתאם, לאשר ולהעביר מידע.
אז מה זה עושה למנהלים שנמצאים היום בשוק העבודה? מנהלי ביניים, מנהלי צוותים ומנהלי תחומים נמצאים עכשיו בצומת אבולוציוני. אם בעבר חלק גדול מהערך הניהולי התבטא ביכולת לרכז מידע, לבנות מצגות, לנהל ישיבות סטטוס, לדחוף משימות ולהפיק דוחות, הרי שהיום חלק גדול מזה הופך לאוטומטי. הבעיה אינה שהמנהל לא נחוץ, אלא שהערך שלו חייב לזוז מניהול תהליכים לניהול של החלטות.
המשמעות בפועל היא שמנהל מודרני נמדד יותר ויותר על היכולת שלו להפעיל שיפוט ולקבל החלטות. לקחת נתונים שיש לכולם, לפרש הקשר, להחליט מה נכון לעסק, ולגרום לאנשים לבצע. הבינה המלאכותית יכולה להציע אלטרנטיבות, אבל היא לא נושאת באחריות, היא לא מבינה בפוליטיקה ארגונית כמו בני אדם, והצוות לא נותן בה אמון מלא. כאן נוצר מעין פרדוקס: ככל שהטכנולוגיה חזקה יותר, כך דווקא מיומנויות אנושיות הופכות לנדירות ויקרות יותר, במיוחד ניהול קונפליקטים, בניית מחויבות, שינוי תרבותי, והובלת צוות תחת אי ודאות.
עם זאת, קיימת נקודת חולשה אצל מנהלים שהזהות המקצועית שלהם בנויה על שליטה בידע ולא על הובלה. בעידן שבו AI מסכם ישיבה בשניות, מציע ניסוח לדו"ח ומוציא תובנות ראשוניות מהדאטה, מנהל שלא יודע לייצר הבחנה אסטרטגית או להוביל אנשים ירגיש שהחלק המרכזי בעבודה שלו נעלם. זה לא חייב להוביל לפיטורים מיידיים, אבל זה כן עלול להוביל לדחיקה החוצה בשני אופנים: 1. הארגון מצמצם שכבות. 2. המנהל מוצא את עצמו לא תחרותי מול מנהלים אחרים שמביאים סט יכולות חדש.
עוד ממד שצריך להכיר הוא הפגיעה במשרות כניסה וההשפעה על דור המנהלים העתידיים. אם משרות ג'וניור, ועוד משרות פשוטות נעלמות, הצעירים מקבלים פחות הזדמנויות לצבור ניסיון, מה שמקשה בעתיד על בניית דור מנהלים חדש. זו לא תחזית תיאורטית בלבד. בימים האחרונים, על רקע דיונים גלובליים בדאבוס, ראש קרן המטבע צוטטה כמי שמזהירה ש-AI תשפיע על אחוז גבוה מהמשרות בכלכלות מתקדמות, ושמשרות entry-level (כניסה) עלולות להיות פגיעות במיוחד, מה שעלול להקשות על צעירים להיכנס למשחק ולהוביל את הכלכלה העתידית. הכיוון ברור -הפירמידה משתנה מלמטה, וזה מזיז גם את האמצע.
מה לגבי פיטורים המוניים? בטווח הקצר, כנראה שנראה יותר את מה שחברות אוהבות לעשות בשקט אבל באופן עקבי- לא לגייס מחדש כשמישהו עוזב, לאחד תפקידים, ולהעביר משימות לכלים טכנולוגים. בטווח הבינוני, כן עלולה להיווצר תזוזה גדולה, במיוחד בענפים עתירי אדמיניסטרציה, תפעול ושירות. אבל התרחיש הסביר יותר מרכבת פיטורים אחת הוא שחיקה הדרגתית במשרות מסוג מסוים, לצד צמיחה במשרות אחרות.
עבור מנהלים, המסקנה הפרקטית היא לא ללמוד פרומפטים אלא לבנות ארגז כלים חדש שמחבר טכנולוגיה עם ניהול. מנהל שידע להגדיר תהליכים כך ש-AI עושה את העבודה השבלונית, והצוות מתמקד בעבודה עם ערך גבוה, יהפוך לנכס. מנהל שידע להגדיר מדיניות שימוש בטוחה, להפחית סיכונים (טעויות, הטיות, דליפת מידע), ולשפר תפוקה בלי לרסק את מורל הצוות, יהיה יהלום. ומנהל שידע לעצב תפקידים מחדש, כך שעובדים לא מרגישים מוחלפים אלא משודרגים, ימנע את הטעות הכי יקרה בתקופת מעבר: איבוד אמון העובדים.
בשורה התחתונה, הסטטיסטיקה מצביעה על שינוי גדול, לא בהכרח על אפוקליפסה תעסוקתית. חלק משמעותי משעות העבודה עובר אוטומציה, ותפקידים מסוימים, בעיקר תפעוליים ואדמיניסטרטיביים, נמצאים בחשיפה גבוהה. מנהלים בשוק העבודה עומדים בפני מבחן- מי שמביא ערך דרך שיפוט, הובלה וניהול אנשים, צפוי להתחזק. מי שמבוסס על תיאום, סטטוסים ודוחות, צפוי להיחלש.
מה המשמעות עבור שוק העבודה הישראלי? בישראל יש ריכוז גבוה של משרות אמצע, במיוחד בהייטק, פיננסים, שיווק, שיווק במיקור חוץ , מכירות, תפעול ושירותים. אלו בדיוק התחומים שבהם האימוץ של AI מהיר. בנק ישראל כבר התריע בדוחותיו כי אוטומציה צפויה להגדיל פערים בשוק העבודה, כאשר עובדים בעלי מיומנויות נמוכות ובינוניות יתקשו לשמור על רלוונטיות ללא הסבה מקצועית. במקביל, הביקוש לעובדים בעלי יכולת בין-תחומית, הבנה עסקית רחבה ושליטה בטכנולוגיה צפוי לעלות.
תפקידי אדמיניסטרציה ומטה תפעולי כגון קלדנות, הזנת נתונים, תיאום, ניהול מסמכים וטיפול שוטף בטפסים.
שירות לקוחות בסיסי ומוקדים טלפוניים ללא טיפול במקרים מורכבים.
ניהול ביניים תפעולי שמבוסס בעיקר על העברת מידע, ישיבות סטטוס ודיווח.
תפקידי שיווק כגון הקמת קמפיינים בסיסיים, כתיבה שבלונית וניתוח נתונים פשוט.
הנהלת חשבונות וחשבונאות ברמת פעולות חוזרות.
משרות כניסה שמתמקדות בביצוע ולא בשיקול דעת.
תפקידי ניהול והובלה של הטמעת מערכות חכמות ואוטומציה בארגונים.
מנהלים שמחברים בין טכנולוגיה, אנשים ואסטרטגיה עסקית.
תפקידי פיקוח, בקרה ואתיקה על שימוש בבינה מלאכותית.
מנהלי מוצר ומנהלים עסקיים עם יכולת פרשנות, קבלת החלטות והובלה.
תפקידי ניהול שינוי והטמעת תהליכים חדשים בארגונים.
מומחי נתונים עם הבנה עסקית ולא רק טכנית.
תפקידי ניהול אנושיים שממוקדים בהובלת אנשים, תרבות ארגונית, מחוברות ומוטיבציה.
העתיד שייך למודלים ניהוליים חכמים וגמישים. גם שיווק ומכירות.
באתר פרו מנג’ר תוכלו לראות איך ניהול שיווק ומכירות במיקור חוץ נראה כשעושים אותו ברצינות.
אנחנו גם שונאים ספאם אז מבטיחים לא לבלבל לכם את השכל, רק דברים שווים
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
האקסל לניהול תקציב של פיננקה עושה לכם סדר בכספים!
חדש! עכשיו בגרסה 3.0: תוכלו לעקוב בקלות אחרי ההכנסות וההוצאות, לתכנן את התקציב שלכם מראש ולראות גרפים ודוחות מתקדמים בלחיצה. הורידו עכשיו והתחילו לנהל את הכלכלה שלכם בצורה פשוטה, חכמה ויעילה!
מידע מקצועי נוסף עבורכם
