הבורסה יורדת, המדדים צבועים באדום, והכותרות הכלכליות שוב מעוררות חששות. עבור מי שכבר משקיע בשוק ההון, מדובר בתקופה שבה לא תמיד קל להישאר אדישים לנוכח הירידות בתיק ההשקעות. עבור מי שעדיין לא התחיל להשקיע, מתעוררת שאלה אחרת: האם הירידות הן דווקא הזדמנות להיכנס לשוק במחירים נמוכים יותר, או שאולי עדיף להמתין עד שהמצב יתייצב?
ההתלבטות הזאת רלוונטית במיוחד בימים שבהם התנודתיות בשווקים מתגברת. מצד אחד, אף אחד לא רוצה להשקיע סכום כסף משמעותי ולגלות שהבורסה ממשיכה לרדת מיד לאחר מכן. מצד שני, מי שממתין עד שהשוק יחזור לעלות עלול לגלות שחלק ניכר מההתאוששות כבר התרחש, ושהמחירים שוב גבוהים יותר.
חשוב לזכור שירידות הן חלק בלתי נפרד מההשקעה בשוק ההון. גם מדדים מובילים כמו S&P 500, שמייצגים מאות מהחברות הגדולות בארצות הברית, חווים מעת לעת תקופות של ירידות חדות, תיקונים ומשברים. ההיסטוריה מלמדת שהשווקים ידעו להתאושש ממשברים רבים, אך אין בכך הבטחה שכל ירידה תסתיים במהירות או שכל השקעה תחזור לערכה הקודם.
אז האם כדאי להתחיל להשקיע דווקא כשהבורסה יורדת? האם מי שכבר מחזיק בתיק השקעות צריך לנצל את הירידות כדי לקנות עוד? ומה אפשר ללמוד מהמשברים הקודמים כדי לקבל החלטות טובות יותר בתקופה של חוסר ודאות?
במאמר הזה נבחן את הסיבות לירידות בשווקים, את היתרונות והסיכונים של השקעה בתקופות כאלה, וננסה להבין איך נכון להתנהל – בין אם אתם רק מתחילים להשקיע ובין אם כבר יש לכם תיק השקעות פעיל.
תוכן עניינים
האם ירידות בבורסה הן בהכרח הזדמנות קנייה?
כשמחירי המניות יורדים, האינסטינקט הראשוני של משקיעים רבים הוא לחשוב שמדובר בהזדמנות לקנות מניות במחיר נמוך יותר. הרי אם חברה מסוימת הייתה שווה 100 דולר לפני חודש וכעת המניה שלה נסחרת ב-80 דולר, לכאורה אפשר לקנות אותה בהנחה של 20%. אבל האם כל ירידה במחיר באמת הופכת את ההשקעה לאטרקטיבית יותר?
התשובה היא לא בהכרח. חשוב להבחין בין ירידה במחיר של מניה לבין ירידה בשווי הכלכלי של החברה. לפעמים מניות של חברות טובות יורדות בגלל פאניקה כללית בשוק, חששות זמניים או גל של מימושי רווחים. במקרים כאלה, ייתכן שהירידה במחיר אינה משקפת שינוי מהותי בפעילות העסקית של החברה, ולכן היא עשויה לייצר הזדמנות עבור משקיעים לטווח ארוך.
מצד שני, יש ירידות שמתרחשות מסיבות מוצדקות לחלוטין. חברה שמאבדת לקוחות, מתמודדת עם תחרות גוברת, סובלת מירידה ברווחיות או מתקשה להתמודד עם חובותיה עשויה להיות שווה פחות מכפי שהייתה בעבר. במקרה כזה, העובדה שהמניה ירדה ב-30% אינה אומרת שהיא זולה. היא פשוט עשויה לשקף שווי נמוך יותר של העסק.
גם כאשר מדובר בירידות של מדדי מניות רחבים, כמו S&P 500 או ת"א 125, לא תמיד אפשר לדעת אם מדובר בתיקון זמני או בתחילתו של משבר ממושך. מדד יכול לרדת ב-10% ולהתאושש בתוך זמן קצר, אך הוא יכול גם להמשיך לרדת בעשרות אחוזים ולדרוש שנים כדי לחזור לרמתו הקודמת.
כדאי להכיר גם את ההבדל בין תיקון בשוק לבין שוק דובי (Bear Market). תיקון מוגדר בדרך כלל כירידה של 10% או יותר מהשיא האחרון, ואילו שוק דובי מוגדר לרוב כירידה של 20% או יותר. עם זאת, אלה הגדרות מקובלות ולא כללים שמנבאים מה יקרה בהמשך. גם ירידה של 10% יכולה להעמיק, וגם ירידה של 20% יכולה להסתיים בהתאוששות מהירה יחסית.
אז האם כדאי לקנות כשהבורסה יורדת? עבור משקיעים שמחזיקים באופק השקעה ארוך, משקיעים במדדים רחבים ומפוזרים ומסוגלים להתמודד עם תנודתיות, ירידות עשויות להיות הזדמנות להגדיל את ההשקעה במחירים נמוכים יותר. אבל חשוב לא להתבלבל: אי אפשר לדעת מראש אם המחירים הנוכחיים הם התחתית, ואם נרכוש היום ייתכן שמחר או בחודש הבא המחירים יהיו נמוכים עוד יותר.
לכן, במקום לנסות לנחש מתי השוק יגיע לתחתית, כדאי להתמקד בשאלה אחרת: האם ההשקעה מתאימה לנו מבחינת טווח הזמן, רמת הסיכון והיכולת הכלכלית שלנו להתמודד גם עם ירידות נוספות? אם התשובה חיובית, אין בהכרח סיבה להיבהל מירידות בשוק. אם התשובה שלילית, גם ירידה משמעותית במחירי המניות אינה בהכרח סיבה להגדיל את החשיפה לשוק ההון.
מה ההיסטוריה מלמדת אותנו על השקעה בזמן משברים?
אחת הדרכים הטובות להבין כיצד נכון להתייחס לירידות בבורסה היא להסתכל על משברים קודמים. לאורך ההיסטוריה שוקי המניות חוו לא מעט תקופות של ירידות חדות, שחלקן נמשכו חודשים וחלקן שנים. במקרים רבים השווקים התאוששו בהמשך ואף הגיעו לשיאים חדשים, אבל הדרך לשם לא תמיד הייתה קצרה או פשוטה.
כדאי לבחון כמה מהמשברים הבולטים שחווה שוק המניות האמריקאי, ולראות מה קרה למשקיעים שהמשיכו להחזיק בהשקעות שלהם לאורך התקופה.
משבר הדוט.קום (2000–2002)
בסוף שנות ה-90 נרשמה התלהבות עצומה מחברות אינטרנט וטכנולוגיה. משקיעים רבים האמינו שהאינטרנט ישנה את העולם, והזרימו כספים לחברות רבות גם כאשר לא היו להן רווחים משמעותיים או מודל עסקי מוכח. כאשר התברר שחלק גדול מהציפיות היו מוגזמות, בועת הדוט.קום התפוצצה ושוק המניות צנח.
מדד S&P 500 איבד כמעט מחצית מערכו בשיא הירידות. ההתאוששות הייתה ממושכת, והמשקיעים נאלצו להמתין מספר שנים עד שהמדד חזר לרמתו הקודמת. המשבר ממחיש שגם חברות שפועלות בתחום מבטיח אינן בהכרח השקעה טובה בכל מחיר, ושמחיר גבוה מדי עלול להפוך השקעה מסוכנת גם כאשר הסיפור העסקי נראה מבטיח.
המשבר הפיננסי העולמי (2008–2009)
המשבר הפיננסי של 2008 נחשב לאחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר בעת המודרנית. הוא התפתח בעקבות בעיות בשוק המשכנתאות האמריקאי, חשיפה מסוכנת של מוסדות פיננסיים לאשראי בעייתי ומשבר אמון שהתפשט למערכת הבנקאית ולכלכלה העולמית.
מדד S&P 500 צנח ביותר מ-50% מהשיא לשפל. משקיעים רבים חששו מקריסה ממושכת של הכלכלה ומכרו את השקעותיהם. ההתאוששות לא הייתה מיידית, ונדרשו כמה שנים עד שהמדד חזר לשיא הקודם שלו. בדיעבד, מי שהמשיך להחזיק במדדים רחבים לאורך המשבר נהנה מההתאוששות שהגיעה לאחר מכן, אם כי נדרש ממנו להתמודד עם תקופה ארוכה של חוסר ודאות.
משבר הקורונה (2020)
בפברואר ובמרץ 2020, עם התפשטות מגפת הקורונה והחשש מהשבתת הכלכלה העולמית, שוקי המניות חוו נפילה חדה במיוחד. מדד S&P 500 איבד יותר מ-30% מערכו בתוך כחודש בלבד.
למרות עוצמת הירידות והחששות הכבדים, ההתאוששות הייתה מהירה יחסית. הזרמות כספים מצד ממשלות ובנקים מרכזיים, הורדות ריבית והציפיות להתאוששות כלכלית סייעו לשווקים לחזור לשיאים הקודמים בתוך חודשים ספורים. מי שמכר את השקעותיו בשיא הפאניקה עלול היה לפספס חלק משמעותי מההתאוששות המהירה.
ירידות השווקים בשנת 2022
בשנת 2022 שוקי המניות התמודדו עם אינפלציה גבוהה, העלאות ריבית חדות מצד הבנקים המרכזיים, מלחמת רוסיה-אוקראינה וחששות מהאטה כלכלית. מדד S&P 500 ירד בכ-25% מהשיא לשפל, וההתאוששות לרמת השיא הקודמת ארכה יותר משנה.
המשבר הזה ממחיש שלא כל ירידה מסתיימת במהירות כמו במשבר הקורונה. גם כאשר הכלכלה ממשיכה לפעול, שילוב של ריבית גבוהה, אינפלציה ופגיעה בציפיות לרווחי החברות יכול להוביל לתקופה ממושכת של תשואות שליליות.
השוואה: כמה זמן לקח לשוק להתאושש ממשברים קודמים?
הטבלה הבאה מציגה ארבעה משברים משמעותיים בשוק האמריקאי, את הירידה המרבית שנרשמה במדד S&P 500 ואת הזמן שנדרש לו לחזור לרמתו הקודמת. הנתונים מבוססים על קרן הסל SPY העוקבת אחר המדד, כולל השקעה מחדש של דיבידנדים.
| משבר | ירידה מרבית מהשיא לשפל | זמן התאוששות מהשפל לשיא הקודם |
|---|---|---|
| בועת הדוט.קום (2000–2002) | 47.5%- | כ-48 חודשים |
| המשבר הפיננסי (2007–2009) | 55.2%- | כ-41 חודשים |
| משבר הקורונה (2020) | 33.7%- | כ-5 חודשים |
| משבר האינפלציה והריבית (2022) | 24.5%- | כ-14 חודשים |
מקור: נתוני SPY, כולל דיבידנדים שהושקעו מחדש, עד 30 באוקטובר 2026. הנתונים מתייחסים לירידה מנקודת השיא לשפל ולזמן מהשפל ועד חזרה לשיא הקודם. <Link ref="turn738353search0" title="נתוני ירידות והתאוששות היסטוריים"/>.
מה אפשר ללמוד מהנתונים? ראשית, אין שני משברים זהים. במשבר הקורונה, למרות הירידה החדה במיוחד, השוק התאושש בתוך חודשים ספורים. לעומת זאת, במשבר הדוט.קום ובמשבר הפיננסי נדרשו מספר שנים כדי לחזור לרמות המחירים הקודמות.
שנית, מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לקחת בחשבון שגם ירידות חדות עשויות להיות חלק מהדרך. העובדה שמדד התאושש ממשבר בעבר אינה מבטיחה שהוא יתאושש באותו קצב בעתיד, אבל היא ממחישה מדוע חשוב להימנע מקבלת החלטות פזיזות בעקבות כותרות שליליות.
חשוב גם לזכור שהנתונים מתייחסים למדד רחב ולא למניות בודדות. בעוד שמדדים מובילים בארצות הברית התאוששו ממשברים היסטוריים, חברות מסוימות שנכללו בהם לא חזרו מעולם לשיאים הקודמים שלהן. לכן, יש הבדל משמעותי בין החזקה במדד מפוזר לבין השקעה במניה בודדת.
אז מה המסקנה מההיסטוריה?
הלקח המרכזי הוא שלא ניתן לדעת מראש כמה עמוק יהיה המשבר וכמה זמן תימשך ההתאוששות. מי שממתין לנקודת התחתית עלול לפספס את תחילת העליות, ומי שמוכר מתוך פחד עלול לקבע הפסדים ולמצוא את עצמו מחוץ לשוק דווקא כשהוא מתחיל להתאושש.
מצד שני, ההיסטוריה גם מלמדת שלא כדאי להתעלם מסיכונים. משברים יכולים להימשך שנים, ולכן השקעה במניות צריכה להתאים לטווח ההשקעה וליכולת הכלכלית של המשקיע.
למשקיעים שמחזיקים במדדים רחבים, מפוזרים ומשקיעים לטווח ארוך, ירידות עשויות להיות חלק טבעי מהדרך. במקום לנסות לתזמן את השוק, לעיתים נכון יותר להיצמד לתוכנית השקעה מסודרת, להמשיך לפעול בהתאם ליכולת הכלכלית ולזכור שהשקעה בשוק ההון היא תהליך ארוך טווח ולא מרוץ של יום אחד.
האם כדאי להתחיל להשקיע דווקא כשהבורסה בירידות?
אם עדיין אין לכם תיק השקעות ואתם שוקלים להתחיל להשקיע בשוק ההון, ירידות בבורסה עשויות להיראות כמו הזדמנות מעניינת. אחרי הכול, אם מחירי המניות והמדדים נמוכים יותר משהיו לפני כמה שבועות או חודשים, אפשר לכאורה להתחיל להשקיע במחירים אטרקטיביים יותר.
אבל כאן בדיוק טמונה הבעיה: אנחנו אף פעם לא יודעים אם הירידות הנוכחיות הן סוף התיקון או רק ההתחלה של ירידות נוספות. מדד שירד ב-10% יכול להמשיך ולרדת ב-20% או 30%, ולעיתים דווקא לאחר ירידות חדות מגיעות ירידות נוספות שמעמידות את הסבלנות של המשקיעים במבחן.
לכן, לא כדאי לבסס את ההחלטה להתחיל להשקיע רק על השאלה אם הבורסה נמצאת כרגע בעליות או בירידות. חשוב יותר לבחון כמה פרמטרים:
טווח ההשקעה: כסף שמיועד להשקעה לטווח ארוך, למשל 10 שנים ומעלה, יכול להתאים יותר להשקעה במניות מאשר כסף שתצטרכו בעוד שנה או שנתיים. ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, יש יותר זמן להתמודד עם תקופות של ירידות ולהמתין להתאוששות אפשרית.
המצב הכלכלי האישי: לפני שמתחילים להשקיע, כדאי לוודא שיש לכם קרן חירום מספקת, שאין התחייבויות יקרות שמכבידות על התקציב ושאתם לא משקיעים כסף שתצטרכו בקרוב. אין הרבה היגיון בחיפוש הזדמנויות בבורסה כאשר במקביל אתם עלולים להידרש לקחת הלוואה יקרה כדי לממן הוצאה בלתי צפויה.
רמת הסיכון: חשוב להבין שגם אם התחלתם להשקיע בתקופה שבה המחירים נמוכים יחסית, התיק שלכם עדיין יכול לרדת משמעותית. אם ירידה של 20% או 30% תגרום לכם למכור את ההשקעות מתוך לחץ, ייתכן שרמת החשיפה למניות אינה מתאימה לכם.
פיזור ההשקעות: למי שרק מתחיל, השקעה במדדים רחבים ומפוזרים יכולה להיות דרך פשוטה יחסית לקבל חשיפה למספר גדול של חברות, במקום לנסות לבחור מניות בודדות ולנחש אילו מהן יתאוששו. כמובן שגם מדדים רחבים אינם חסינים מירידות.
להשקיע את כל הכסף בבת אחת או בהדרגה?
נניח שיש לכם 100,000 ₪ פנויים להשקעה והחלטתם שאתם מעוניינים להשקיע אותם בשוק ההון. האם כדאי להכניס את כל הסכום בבת אחת, או לחלק אותו למספר פעימות לאורך כמה חודשים?
יש שתי גישות מרכזיות:
השקעה חד-פעמית (Lump Sum): משקיעים את כל הסכום בבת אחת. היתרון הוא שכל הכסף נמצא בשוק ויכול להשתתף בעליות כבר מהיום הראשון. כאשר שוק המניות עולה לאורך זמן, דחיית ההשקעה עלולה לפגוע בתשואה הפוטנציאלית. מחקרים היסטוריים של Vanguard מצאו כי השקעה חד-פעמית גברה על השקעה הדרגתית בכשני שלישים מהמקרים שנבדקו.
השקעה הדרגתית (Dollar Cost Averaging): מחלקים את הסכום למספר השקעות לאורך תקופה מוגדרת, למשל 10,000 ₪ בכל חודש במשך עשרה חודשים. היתרון הוא שלא מכניסים את כל הכסף לשוק בנקודת זמן אחת, וכך מפחיתים את החשש הפסיכולוגי מהשקעה רגע לפני ירידות נוספות. אם המחירים ממשיכים לרדת, אפשר לרכוש יותר יחידות באותו סכום כסף. מצד שני, אם השוק יתחיל לעלות, חלק מהכסף יישאר מחוץ לשוק ויפספס חלק מהעליות.
חשוב להדגיש שהשקעה הדרגתית אינה מבטיחה תשואה טובה יותר או הגנה מפני הפסדים. היא בעיקר מאפשרת לפזר את נקודת הכניסה לשוק ועשויה להקל על מי שחושש להשקיע סכום גדול בבת אחת.
אז מה עדיף? אם יש לכם סכום כסף פנוי, טווח השקעה ארוך, קרן חירום מספקת ויכולת להתמודד עם ירידות, השקעה חד-פעמית עשויה להיות עדיפה מבחינה סטטיסטית. אם אתם חוששים להיכנס לשוק דווקא לפני ירידות נוספות, השקעה הדרגתית יכולה להיות פתרון שיאפשר לכם להתחיל להשקיע בלי לנסות לנחש את התחתית.
בסופו של דבר, עדיף לבחור בשיטה שתוכלו להתמיד בה גם כשהשוק ימשיך לרדת, ולא בשיטה שנראית מושלמת רק בדיעבד.
כבר יש לי תיק השקעות – האם כדאי לקנות עוד בירידות?
אם אתם כבר משקיעים בשוק ההון, ירידות חדות עשויות לעורר את הרצון להגדיל את ההשקעה ולנצל את המחירים הנמוכים. אבל גם כאן אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. ההחלטה תלויה בדרך שבה אתם משקיעים, בהרכב תיק ההשקעות שלכם ובמצב הכלכלי האישי.
אפשר לחלק את המשקיעים לכמה קבוצות:
1. משקיעים שמפקידים סכום קבוע מדי חודש
אם אתם משקיעים באופן קבוע, למשל באמצעות הוראת קבע לקרן מחקה מדד או לקרן סל, ירידות בבורסה לא בהכרח מצריכות שינוי בתוכנית. למעשה, אחת התועלות של השקעה קבועה היא שבתקופות שבהן המחירים יורדים, אותו סכום כסף מאפשר לרכוש יותר יחידות של הקרן.
לדוגמה, אם אתם משקיעים 2,000 ₪ בכל חודש בקרן שמחירה היה 200 ₪ ליחידה, תוכלו לרכוש 10 יחידות. אם מחיר הקרן ירד ל-160 ₪, אותו סכום יאפשר לכם לרכוש 12.5 יחידות.
כך, לאורך זמן, אתם רוכשים יחידות במחירים שונים ומפזרים את נקודות הכניסה שלכם לשוק. השיטה הזאת מוכרת בשם Dollar Cost Averaging (DCA), והיא מאפשרת להימנע מהצורך לנחש מתי כדאי לקנות ומתי כדאי להמתין.
עם זאת, חשוב לזכור שהשקעה קבועה אינה מבטיחה רווח ואינה מונעת הפסדים. אם השוק ימשיך לרדת, גם שווי התיק שלכם עשוי להמשיך לרדת.
2. יש לכם סכום כסף פנוי מעבר להשקעה החודשית
נניח שאתם כבר משקיעים באופן קבוע, אבל בעקבות הירידות החלטתם להקצות עוד 50,000 ₪ להשקעה. האם כדאי להכניס את כל הסכום לשוק מיד או לחלק אותו למספר פעימות?
גם כאן אפשר לבחור בין השקעה חד-פעמית להשקעה הדרגתית. היתרון של השקעה חד-פעמית הוא שהכסף מתחיל לעבוד בשוק מוקדם יותר. היתרון של השקעה הדרגתית הוא האפשרות להפחית את החשש מכניסה בנקודת זמן לא מוצלחת.
עם זאת, חשוב לא להפוך את ההשקעה ההדרגתית להמתנה בלתי מוגבלת. אם החלטתם לפרוס את ההשקעה, כדאי לקבוע מראש לוח זמנים וסכומים, ולא לשנות אותם בכל פעם שהבורסה עולה או יורדת.
3. תיק ההשקעות שלכם כבר חשוף לסיכון גבוה
כאן כדאי לעצור ולחשוב לפני שמגדילים את ההשקעה. אם כבר יש לכם חשיפה משמעותית למניות, ייתכן שהירידות הורידו את שווי התיק, אבל אין פירוש הדבר שאתם חייבים לקנות עוד.
לדוגמה, אם קבעתם מראש שתיק ההשקעות שלכם יכלול 70% מניות ו-30% אג"ח ומזומן, ירידות בשוק עשויות לשנות את היחס הזה. במקרה כזה אפשר לבחון איזון מחדש של התיק (Rebalancing), כלומר התאמת הרכב ההשקעות בחזרה לחלוקה שהוגדרה מראש.
לעומת זאת, אם אתם כבר מחזיקים בתיק עם חשיפה גבוהה למניות, הגדלת ההשקעה רק משום שהמחירים ירדו עלולה להגדיל את רמת הסיכון מעבר למה שתכננתם מלכתחילה.
4. אתם משקיעים לטווח ארוך ומאמינים בשיטה שלכם
אם בניתם תיק השקעות שמבוסס על מדדים רחבים, פיזור ועלויות נמוכות, ואתם משקיעים לטווח ארוך, אין בהכרח סיבה לשנות את התוכנית בכל פעם שהשוק נכנס לתקופה של ירידות.
אחד היתרונות של השקעה פסיבית הוא שאין צורך לקבל החלטות חדשות בכל יום בהתאם לכותרות הכלכליות. התוכנית נקבעת מראש, ההשקעה מתבצעת בהתאם ליכולת הכלכלית ולמטרות שהוגדרו, ולא מנסים לנחש מה יקרה מחר בבורסה.
חשוב גם להימנע מהניסיון להחזיר את ההפסדים במהירות באמצעות הגדלת הסיכון או רכישת מניות ספקולטיביות. ירידות בשוק אינן סיבה להפוך תיק השקעות מפוזר לתיק שמבוסס על הימורים.
השורה התחתונה: האם לקנות עוד בירידות?
אם יש לכם כסף פנוי שאינו מיועד להוצאות קרובות, אתם מחזיקים בקרן חירום, רמת הסיכון בתיק מתאימה לכם ואתם משקיעים לטווח ארוך, ירידות בשוק עשויות להיות הזדמנות להגדיל את ההשקעה.
אבל אין חובה לקנות עוד רק משום שהבורסה ירדה. לפעמים ההחלטה הנכונה ביותר היא פשוט להמשיך בתוכנית ההשקעה המקורית, בלי להגדיל את הסיכון ובלי להיבהל מהתנודתיות.
המטרה אינה לקנות כמה שיותר מניות בזמן הירידות, אלא לבנות תיק השקעות שמתאים ליכולת הכלכלית שלכם ולמטרות שלכם, ולהצליח להתמיד בו גם בתקופות פחות נעימות בשוק ההון.
איך נכון להתנהל כשהבורסה נופלת? 5 כללי אצבע
ירידות בבורסה הן חלק בלתי נפרד מהשקעה בשוק ההון. גם משקיעים מנוסים שמחזיקים תיק השקעות במשך שנים נאלצים להתמודד מדי פעם עם תקופות שבהן שווי ההשקעות שלהם יורד בצורה משמעותית. השאלה החשובה היא לא רק איך להגיב לירידות, אלא איך להימנע מטעויות שעלולות לפגוע בתוצאות ההשקעה בטווח הארוך.
הנה חמישה כללי אצבע שכדאי להכיר:
1. לא לקבל החלטות מתוך פאניקה
כשהבורסה יורדת בחדות, קל להיכנס ללחץ ולחשוב שצריך למכור הכול לפני שהמצב יחמיר. אבל מכירה מתוך פחד עלולה לגרום לנו לקבע הפסדים, ולעיתים גם לפספס את ההתאוששות שמגיעה לאחר מכן.
לפני שמבצעים פעולה, כדאי לעצור ולבחון אם משהו השתנה במטרות ההשקעה שלנו, בטווח הזמן או במצב הכלכלי האישי. אם לא, ייתכן שאין סיבה לשנות את התוכנית רק בגלל כמה ימים או שבועות של ירידות.
2. להשקיע רק כסף שלא נצטרך בטווח הקצר
אחד הדברים החשובים ביותר בהשקעה במניות הוא היכולת להמתין. אם השקעתם כסף שתצטרכו בעוד שנה לרכישת רכב, לשיפוץ הבית או להוצאה משמעותית אחרת, ירידות בשוק עלולות להעמיד אתכם במצב שבו תיאלצו למכור דווקא בזמן לא נוח.
לכן, לפני שמשקיעים במניות, חשוב להחזיק קרן חירום שתאפשר להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות, ולהפריד בין כסף שמיועד להשקעה לטווח ארוך לבין כסף שיידרש לכם בשנים הקרובות.
3. לשמור על פיזור השקעות ולא להמר על מניות בודדות
גם אם חברה מסוימת נראית אטרקטיבית לאחר ירידה חדה במחיר המניה שלה, אין ערובה לכך שהיא תתאושש. חברות עלולות להיקלע לקשיים עסקיים, לאבד נתח שוק או אפילו להגיע לחדלות פירעון.
פיזור השקעות בין חברות, ענפים ואזורים גיאוגרפיים שונים יכול להפחית את התלות בביצועים של חברה אחת או של ענף מסוים. עבור משקיעים רבים, השקעה במדדים רחבים באמצעות קרנות מחקות או קרנות סל היא דרך פשוטה יחסית להשיג פיזור כזה. חשוב לזכור שגם מדדים מפוזרים יכולים לרדת בצורה משמעותית בתקופות משבר.
4. להיצמד לתוכנית השקעה שמתאימה לכם
כדאי לבנות מראש תוכנית השקעה שמגדירה את טווח ההשקעה, רמת הסיכון, הרכב התיק והסכומים שאתם יכולים להשקיע. כאשר התוכנית ברורה, קל יותר להימנע מהחלטות אימפולסיביות בעקבות כותרות שליליות.
אם החלטתם להשקיע מדי חודש סכום קבוע, אין בהכרח סיבה להפסיק את ההפקדות רק משום שהבורסה יורדת. מצד שני, אם הירידות גורמות לכם להבין שרמת הסיכון בתיק גבוהה מדי עבורכם, כדאי לבחון מחדש את הרכב ההשקעות ולא להתעלם מהתחושה הזאת.
5. לא לנסות לנחש מתי השוק יגיע לתחתית
אחת הטעויות הנפוצות היא לנסות לתזמן את השוק: למכור לפני שהירידות יעמיקו, או להמתין לרגע שבו המחירים יהיו הנמוכים ביותר כדי לקנות. בפועל, כמעט בלתי אפשרי לזהות מראש את נקודות השיא והשפל של שוק המניות.
מי שממתין לירידה נוספת כדי לקנות עלול לגלות שהשוק כבר התחיל להתאושש. מי שמוכר מתוך חשש לירידות נוספות עלול לפספס את ימי העליות החזקים ביותר, שלעיתים מגיעים דווקא בתקופות של תנודתיות גבוהה.
במקום לנסות לחזות את התנועה הבאה של השוק, עדיף לפעול לפי תוכנית מסודרת, להשקיע בהתאם ליכולת הכלכלית ולהתמקד בטווח הארוך.
לסיכום, אין דרך להימנע לחלוטין מהירידות בשוק ההון, ואין אסטרטגיה שמבטיחה רווחים בכל מצב. עם זאת, התנהלות שקולה, פיזור השקעות, שמירה על נזילות והיצמדות לתוכנית השקעה יכולים לעזור לנו לעבור גם תקופות קשות בלי לקבל החלטות שעלולות לפגוע בעתיד הכלכלי שלנו.
תמיר אורון עוסק בפיננסים משנת 2018, מומחה השקעות ויועץ מוסמך לכלכלת המשפחה מטעם מכון פילת ואוניברסיטת בר-אילן וכמו כן הינו חבר באיגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. תמיר הינו הבעלים והעורך הראשי של אתר פיננקה שמטרתו להנגיש ידע פיננסי בצורה פשוטה לכל האוכלוסייה וכמו כן מנהל, בעלים ותורם תוכן ראשי בקבוצת הפייסבוק הפיננסית של פיננקה (מניות והשקעות מתחת לרדאר) עם מעל 40,000 עוקבים. ניסיונו של תמיר המצטבר בחסות האתר, הקבוצה ופועלו בתור יועץ לכלכלת המשפחה עזרו עם השנים לאלפי אנשים ומשפחות בישראל לשפר את מצבם הפיננסי.
אולי תאהבו גם:
חוות דעת על פסגות טרייד: פתיחת חשבון, הטבות, יתרונות וחסרונות, ביקורת מלאה על Psagot Trade
השיטה הבטוחה: איך לעשות כסף בשוק ההון בצורה חכמה
מהו ניתוח פונדמנטלי ואיך הוא יכול לעזור לכם לבחור מניות חכמות יותר?
איך איזון תיק השקעות יכול לשפר את הרווחיות ולצמצם סיכונים?
זירת סוחר בישראל: איך לבחור זירת מסחר מומלצת ולמי זה מתאים?






