קריפטו בישראל: מדריך המיסוי שכל משקיע חייב להכיר- עם תובנות מרו"ח יובל שמוניס

בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מצאו את עצמם עם רווחים נאים מקריפטו – לעיתים גם בלי שתכננו. קנייה קטנה של ביטקוין או את’ריום שהחלה כ"ניסוי" הפכה בתוך זמן קצר לסכומים משמעותיים. אבל לצד ההתרגשות מהעליות, מגיעה גם מציאות פחות נוצצת: רשות המסים. מבחינתה, כל עסקה בקריפטו היא אירוע מס לכל דבר. מי שמתעלם מהחובה הזו עלול לגלות מהר מאוד שהרווחים נעלמים בקנסות, ריביות וחקירות.

כאן נכנסים לתמונה רואי החשבון. הם אלו שמתרגמים את השפה המורכבת של הקריפטו לעולם החוקי והחשבונאי, ומונעים טעויות שעלולות להפוך חוויה של רווח – לכאב ראש יקר. רו"ח יובל שמוניס, שמלווה משקיעים וחברות בתחום, מסביר כיצד נכון להתנהל ואילו צעדים פרקטיים כל אחד חייב להכיר.

קריפטו זה נכס – לא "כסף משחקים"

רבים נוטים לחשוב שקריפטו מתנהל "מחוץ למערכת", אבל בישראל ההגדרה ברורה: מטבעות דיגיטליים הם נכס הוני. המשמעות היא שכל מכירה, המרה או קנייה מחייבת דיווח. גם כרייה של מטבעות או קבלת תשלום בקריפטו נחשבים כהכנסה לכל דבר.

לדברי שמוניס, הבלבול נובע מהתפיסה הציבורית שקריפטו הוא "אנונימי" ולכן אפשר להתחמק מהדיווח. בפועל, הבורסות המרכזיות מחויבות להעביר נתונים לרשויות, ויכולת המעקב אחרי עסקאות רק הולכת ומשתפרת. מה שהיה אולי אפור לפני חמש שנים, הופך היום לשקוף לגמרי.

הטעויות שמחסלות רווחים

שמוניס מזהה ארבע טעויות עיקריות שחוזרות שוב ושוב אצל משקיעים:

• אי־דיווח מלא – משקיעים רבים בטוחים שאם העסקאות נעשו דרך אפליקציה בחו"ל, "אף אחד לא ידע". המציאות שונה לחלוטין: רשויות המס משיגות את המידע, ולעיתים בדיעבד עם ריבית והצמדה. כבר היו מקרים שבהם משקיעים חויבו לשלם מאות אלפי שקלים על עסקאות שביצעו בתום לב, רק כי לא דווחו בזמן.
• תיעוד חלקי בלבד – מי שלא שומר נתונים על שערי המרה ותאריכים מתקשה להוכיח מה באמת הרוויח או הפסיד. זה פותח פתח להערכות שרירותיות מצד הרשויות, שיכולות להגדיל את חבות המס הרבה מעבר למה שהיה אמור להיות.
• ערבוב בין השקעה לעסק – אדם שסוחר בהיקפים גבוהים או מנהל כרייה קבועה עלול להיחשב כמי שמנהל עסק. במקרה כזה המס לא ייחשב "מס רווחי הון" אלא מס עסקי מלא, מה שעלול להכפיל את חבות המס שלו.
• דחיינות – רבים נזכרים רק בסוף שנה, או גרוע מכך – אחרי מספר שנים – שהם לא טיפלו בדיווחים. אז כבר קשה לשחזר נתונים, וטעויות הופכות כמעט בלתי נמנעות.

מה תפקיד רואה החשבון בעולם הקריפטו?

בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהחוק, רואה החשבון הופך לדמות מפתח. תפקידו אינו רק לחשב כמה מס לשלם, אלא בעיקר:

• לסייע בבניית מערכת תיעוד אמינה – לעיתים באמצעות תוכנות שמרכזות עסקאות מכל הבורסות והארנקים.
• להחיל את כללי החישוב הנכונים – כמו FIFO או ממוצע עלות, בהתאם לדרישות החוק.
• לזהות הוצאות מוכרות – עמלות, עלויות חשמל בכרייה או שירותי אחסון דיגיטליים יכולים להפחית את המס.
• לתכנן אסטרטגית את הפעילות – האם להחזיק נכסים כיחיד או כחברה, מתי למשוך רווחים, ואיך להיערך לשינויים רגולטוריים.

שמוניס מסביר: "קריפטו הוא לא עולם בלי חוקים – פשוט מדובר בחוקים חדשים, שלא תמיד מוכרים למשקיע הממוצע. כאן נכנסת החשיבות של ליווי מקצועי: זה לא רק כסף שנחסך, אלא גם שקט נפשי."

הקריפטו נכנס גם לעסקים

לא רק משקיעים פרטיים מתמודדים עם הסוגיות האלה. יותר ויותר חברות מתחילות לקבל תשלום בקריפטו – החל מחברות טכנולוגיה ועד עסקים קמעונאיים.

הכניסה הזו מעלה שאלות נוספות: איך מתמודדים עם תנודתיות של נכס שערכו משתנה מדי יום? איך מדווחים בדוחות הכספיים? ומהן חובות הדיווח בהקשר של הלבנת הון וציות בנקאי?

שמוניס נותן דוגמה: "נניח שחברת תוכנה ישראלית מקבלת תשלום של 50 אלף דולר בביטקוין. עד לרגע ההמרה לשקלים, הערך יכול לעלות או לרדת בצורה חדה. זה לא רק עניין של הפסד או רווח – אלא גם של איך הדוחות הכספיים ייראו בסוף השנה."

לדבריו, עבור חברות מדובר לא רק בשאלה פיננסית אלא גם בשאלה של אמינות עסקית: "לקוח שמשלם בקריפטו מצפה לראות חברה שמתנהלת בזהירות ובשקיפות. חוסר סדר חשבונאי יכול לפגוע במוניטין לא פחות מאשר בשורה התחתונה."

העתיד: רגולציה מחמירה יותר

בעולם כולו מתגבשת מגמה של רגולציה הדוקה יותר על שוק הקריפטו. האיחוד האירופי מקדם חקיקה מקיפה, בארה"ב מתגברות החקירות והפיקוח על הבורסות, וגם בישראל ניכרת מגמת החמרה בהנחיות רשות המסים ובנק ישראל.

למשקיעים ולעסקים בישראל זהו איתות ברור: אי אפשר עוד להתייחס לקריפטו כ"תחביב צדדי". מדובר באפיק השקעה רציני עם חובות דיווח מלאות, וההתעלמות מהן עלולה להסתיים בהוצאות כבדות.

לסיכום

הקריפטו פתח בפני משקיעים ואנשי עסקים דלת להזדמנויות חדשות, אך לצד הפוטנציאל מגיעה אחריות כבדה. כל עסקה, קטנה כגדולה, חייבת להיבחן דרך עיניים מקצועיות. טעויות קטנות – כמו חוסר תיעוד או בלבול בין פעילות פרטית לעסקית – עלולות להפוך רווח יפה להפסד צורב.

רו"ח יובל שמוניס מסכם: "השקעה בקריפטו יכולה להיות רווחית מאוד – אבל רק אם מתייחסים אליה ברצינות. ייעוץ מקצועי ותיעוד מסודר הם לא מותרות, אלא תנאי בסיסי להצלחה. כשעושים את זה נכון, מרוויחים לא רק כסף אלא גם ודאות, שקט וביטחון עסקי לטווח ארוך."

אולי תאהבו גם:

20 אתרי תמונות להורדה חינם ללא זכויות יוצרים מה זה תיקון 190 לפקודת מס הכנסה? שירותי CFO לחברות הזנק: מה הם וכיצד הם יכולים לסייע לארגון שלך? תוכנה לניהול תזרים מזומנים בעל עסק: האם יש לך תחזית עסקים ל-2024?