קניית ריאל איראני בעקבות המלחמה בין ישראל–איראן–ארה"ב

האם בכלל אפשר לקנות ריאל איראני?

השאלה הראשונה שצריך לשאול לפני שחושבים על פוטנציאל רווח היא הרבה יותר בסיסית: האם בכלל ניתן לקנות ריאל איראני בצורה חוקית, נוחה וסחירה כמו שקונים דולר או אירו.

הריאל הוא המטבע הרשמי של איראן, אך בפועל הוא אינו מטבע סחיר באופן חופשי בשוקי המט"ח הבינלאומיים. בשל הסנקציות הכלכליות שמוטלות על איראן והבידוד שלה מהמערכת הפיננסית העולמית, רוב הבנקים והברוקרים המערביים פשוט לא מאפשרים מסחר ישיר בריאל. אין צמדי מסחר פופולריים, אין חוזים עתידיים סחירים בבורסות גדולות, והנזילות כמעט אפסית מחוץ לגבולות המדינה.

בנוסף, באיראן עצמה קיים פער משמעותי בין השער הרשמי שקובע הבנק המרכזי לבין השער בשוק החופשי. המשמעות היא שגם אם תמצאו דרך להיחשף למטבע, לא בטוח שתקבלו את השער שאתם רואים באתרי חדשות כלכליים. פערי תמחור, מגבלות המרה והיעדר שקיפות יוצרים סיכון נוסף שאינו קיים במטבעות מרכזיים.

מעבר לכך, קיימים גם סיכונים רגולטוריים. עבודה מול גורמים הקשורים לכלכלה האיראנית עלולה להיחשב כהפרת סנקציות, תלוי במדינה שבה אתם פועלים ובמסגרת החוקית הרלוונטית. זה לא עוד מטבע אקזוטי – זה מטבע של מדינה שמנותקת חלקית מהמערכת הפיננסית הגלובלית.

בפועל, עבור רוב המשקיעים הפרטיים, קנייה ישירה של ריאל איראני אינה ריאלית. וגם אם תאורטית ניתן למצוא דרך עקיפה, השאלה האמיתית היא לא רק האם אפשר לקנות – אלא האם אפשר גם למכור בזמן ולקבל את הכסף בחזרה בלי להיתקע עם נכס שאי אפשר להמיר.

מה בכל זאת אפשר לעשות?

אם המחשבה מאחורי קניית ריאל איראני היא “להרוויח ממה שקורה באזור”, יש דרכים הרבה יותר ישימות ופחות בעייתיות רגולטורית לעשות זאת.

אפשרות אחת היא להיחשף למגמות דרך מטבעות ונכסים שכן נסחרים באופן חופשי. למשל, בתקופות של הסלמה במזרח התיכון הדולר האמריקאי נוטה להתחזק כמטבע מקלט. חשיפה לדולר, לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות או לקרנות כספיות דולריות יכולה לשקף את אותה תזה – בלי להיכנס למטבע חסום. במקרה כזה מדובר בהשפעה עקיפה דרך ארצות הברית ולא דרך איראן עצמה.

אפשרות שנייה היא חשיפה לנפט. איראן היא שחקנית משמעותית בשוק האנרגיה, וכל הסלמה ביטחונית באזור משפיעה מיד על מחירי הנפט. במקום לנסות לקנות ריאל, ניתן להיחשף למחיר הנפט דרך קרנות סל, חוזים עתידיים או מניות של חברות אנרגיה בינלאומיות. זו דרך סחירה, שקופה ונזילה הרבה יותר לבטא תרחיש של מתיחות אזורית.

כיוון נוסף הוא בחינת שווקים מתעוררים אחרים שנפגעים או מושפעים גיאופוליטית, אך כן פתוחים למסחר. אם התזה היא שמטבעות של מדינות בלחץ פוליטי עלולים לקרוס ואז לתקן – יש מדינות שבהן המסחר חופשי והסיכון המשפטי נמוך בהרבה.

ולבסוף, יש גם את האפשרות הפשוטה ביותר: לא לעשות כלום. לא כל כותרת ביטחונית מחייבת פעולה. לפעמים עצם ההבנה שהסיכון אינו מתומחר בצורה שניתן לנהל אותו היא החלטת השקעה בפני עצמה.

השורה התחתונה היא שאם מחפשים הזדמנות, עדיף לבטא אותה דרך נכסים סחירים, שקופים וחוקיים. הריאל האיראני אולי מסקרן על הנייר, אבל בפועל יש דרכים חכמות יותר לנסות ולהרוויח מהתנודתיות באזור.