עבור הרבה מאיתנו כרטיס אשראי הוא לא מותרות אלא כלי בסיסי לניהול החיים היומיומיים: קניות באינטרנט, תשלום לחשבונות, תשלומים ועוד. אבל עבור מי שנמצא בהליכי חדלות פירעון הידועים גם כפשיטת רגל השימוש בכרטיס אשראי עלול להפוך לאסור על פי חוק. מה המשמעות של זה ביום יום? האם ניתן לקבל אישור חריג? ומה קורה לאחר קבלת הפטר? במאמר זה אסקור את ההיבטים המשפטיים, האפשרויות הקיימות והדרכים להתמודד עם האתגר הכלכלי הזה מבלי לוותר על השליטה הכלכלית בחיים.
תוכן עניינים
מה זה פשיטת רגל (חדלות פירעון) לפי החוק בישראל?
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בחוק הישראלי בכל הקשור לחובות ואי יכולת פירעון. במקום לדבר על פשיטת רגל, המונח הרשמי כיום הוא חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בהתאם לחוק חדלות פירעון החדש שנכנס לתוקף בשנת 2019. מטרת החוק אינה רק להגן על הנושים, אלא גם ובעיקר לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו.
כשאדם לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות והוא מצוי במצב של חדלות פירעון, ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליך מסודר מול רשות האכיפה והגבייה. לאחר פתיחת ההליך מוטלות על החייב מספר הגבלות כמו:
איסור על ניהול חשבונות בנק מסוימים.
איסור על שימוש בכרטיסי אשראי.
הגבלת יציאה מהארץ.
הגבלה על פתיחת עוסק מורשה או חברה.
במקביל, נקבע לחייב צו תשלומים חודשי והוא מחויב לשתף פעולה עם הנאמן הממונה. בסוף ההליך ולאחר עמידה בתנאים יכול החייב לקבל הפטר שזה אומר פטור מהחובות שצבר, למעט חריגים מסוימים (כמו קנסות פליליים או חוב מזונות).
הליך זה נועד להחזיר את החייב למסלול של חיים כלכליים תקינים, אבל עד אז, כל צעד פיננסי דורש זהירות ואישור, כולל קבלת כרטיס אשראי.
מה אומר החוק על כרטיסי אשראי לפושטי רגל?
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אדם שנמצא בהליך חדלות פירעון נתון לשורת הגבלות כלכליות אחת המרכזיות שבהן היא איסור על שימוש בכרטיסי אשראי קיימים או קבלת כרטיסי אשראי חדשים, אלא אם התקבל לכך אישור מפורש מהממונה על ההליך.
ברגע שניתן צו לפתיחת הליכים, כל כרטיסי האשראי שברשות החייב מאבדים את תוקפם או שעל החייב להפסיק להשתמש בהם. החוק מתייחס לכך כאל קבלת "אשראי חדש" שאסור במהלך ההליך, ללא היתר מיוחד. הרציונל הוא למנוע הצטברות חובות נוספים תוך כדי ניסיונות שיקום.
כמו כן, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מקבלים הודעה אוטומטית על פתיחת ההליך ולרוב חוסמים את השימוש בכרטיסים הקיימים של החייב. במקרים רבים, גם אם החוב לחברת האשראי שולם השימוש בכרטיסים מוגבל או מופסק כליל, כל עוד החייב מצוי תחת ההליך.
חריג לכלל – בקשת אישור חריג:
עם זאת, החוק מאפשר חריגים. אם החייב סבור כי קיים צורך אמיתי ומוצדק בשימוש בכרטיס אשראי (למשל, לצורך עבודה, בריאות, תשלומים שוטפים למשפחה), הוא רשאי להגיש בקשה מנומקת להסרת ההגבלה.
הבקשה מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון וכוללת:
הסבר לצורך בכרטיס.
גובה מסגרת האשראי המבוקשת.
פירוט של מקורות המימון לתשלומים הצפויים.
אישור על כך שלא יהיה בכך לפגוע ביכולת ההחזר לנושים.
פיתרון למסורסים או מוגבלים
מסורבי או מוגבלי אשראי? עכשיו יש פתרון!
מפקידים פיקדון של החל מ-6,000 ש"ח, ומקבלים מסגרת אשראי בגובה 75% מהסכום – עם ריבית כמו בבנק.
משלמים בתשלומים, מבצעים רכישות אונליין ומשקמים את הדירוג – כל זה בכרטיס רגיל, לא נטען!
רלוונטי: כרטיס אשראי ללא חשבון בנק
מה קורה לאחר סיום ההליך וקבלת הפטר?
סיום של ההליך חדלות הפירעון ובפרט קבלת הפטור הוא רגע מכריע בחייו של החייב. הפטור מהווה פטור מרוב החובות שצבר החייב לפני פתיחת ההליך, ומסמן תחילתה של תקופה חדשה של שיקום כלכלי וחזרה לחיים רגילים.
עם קבלת הפטור מוסרות רוב ההגבלות שהיו בתוקף במהלך ההליך ובכללן גם ההגבלה על שימוש או קבלת כרטיס אשראי. כלומר, מבחינה חוקית, ניתן כעת לפנות לבנק או לחברת האשראי ולבקש כרטיס חדש.
אולם חשוב להבין:
החוק מסיר את ההגבלה – אבל הבנקים לא מחויבים להעניק אשראי.
כל בקשה לכרטיס אשראי או הלוואה נתונה לשיקול דעת המוסד הפיננסי, אשר בוחן את דירוג האשראי, ההיסטוריה הפיננסית, היקף החובות שנמחקו, וההתנהלות הכלכלית לאחר ההפטר.
בפועל, חייבים רבים מגלים שהשגת כרטיס אשראי לאחר הפטר עשויה להיות אתגר. חברות האשראי והבנקים נוקטים גישה זהירה כלפי מי שעבר הליך חדלות פירעון, גם אם סיימו אותו בהצלחה.
לכן, מומלץ לנקוט בגישה הדרגתית:
להתחיל מהנפקת כרטיסים נטענים או כרטיסי חיוב מיידי (דביט).
לנהל תקציב מדויק ולהוכיח יציבות כלכלית לאורך זמן (אפשר עם אקסל או אפליקציה).
לבדוק את דירוג האשראי ולשפרו באופן שיטתי (למשל, תשלומים בזמן, אפס חזרות).
כך ניתן לבנות אמון מחודש מול הגופים הפיננסיים ולהחזיר לעצמכם את הכלים הבסיסיים לניהול תקציב עצמאי ואחראי.
רלוונטי: כרטיס אשראי למוגבלים
טיפים להתנהלות כלכלית ללא כרטיס אשראי – גם בזמן ההליך
החיים ללא כרטיס אשראי עשויים להיראות מאתגרים, אך הם בהחלט אפשריים ודווקא עשויים להוביל להרגלים פיננסיים בריאים ומאוזנים יותר. הנה כמה טיפים פרקטיים שיכולים לעזור לחייבים בתקופת חדלות הפירעון (וגם לאחריה):
1. שימוש בכרטיס דביט או כרטיס נטען
אמנם כרטיס אשראי רגיל אסור לשימוש במהלך ההליך, אך לעיתים ניתן להשתמש בכרטיס דביט (Debit) המחובר ישירות לחשבון העו"ש. בחלק מהמקרים ניתן לקבל אישור חריג לשימוש בכרטיס נטען, שאינו יוצר חוב בהתאם לאופי הכרטיס ולמדיניות הממונה. תמיד מומלץ לבדוק מראש את ההיתכנות המשפטית לכך.
2. הצמדות לתקציב חודשי מסודר
ניהול תקציב ברור ומדויק הוא קריטי: רישום הכנסות והוצאות, קביעת גבולות לכל קטגוריה (מזון, תחבורה, בילויים) ומעקב שוטף אחרי חריגות. אפשר להיעזר באפליקציות לניהול תקציב.
3. שימוש באמצעי תשלום חלופיים
העולם הדיגיטלי מציע היום מגוון פתרונות תשלום שאינם דורשים כרטיס אשראי:
אפליקציות תשלום כמו ביט, פייבוקס ופיי.
הוראות קבע בבנק לתשלומים קבועים כמו שכירות, ארנונה, טלפון וכו'.
כרטיסים נטענים של דואר ישראל, באישור.
4. הימנעות מהתחייבויות חדשות
לא לקחת הלוואות, תשלומים עתידיים ולא להיכנס להתחייבויות שאינן הכרחיות. חשוב לזכור: כל התחייבות כספית עלולה לפגוע בהליך המשפטי ולעכב את קבלת ההפטר.
5. לשמור תיעוד מסודר של ההוצאות
תיעוד ההוצאות מייצר שליטה ויכולת להציג התנהלות אחראית במקרה הצורך (למשל, אם מבקשים להסיר הגבלה על כרטיס אשראי או להקטין צו תשלומים).
6. קבלת ליווי מקצועי
במהלך ההליך חשוב לשקול ליווי של יועץ לכלכלת משפחה, רו"ח או עורך דין בתחום חדלות פירעון כדי למנוע טעויות ולמקסם את הסיכוי לצאת מהתהליך במצב טוב יותר.
רלוונטי: כרטיס אשראי למסורבים
אז כרטיס אשראי לפושטי רגל זה מומלץ?
הדרת כרטיס אשראי מחיי החייב נראית כמו סנקציה. בפועל, זו הזדמנות ייחודית לבנות מערכת יחסים חדשה עם כסף מבוססת על שליטה, מודעות ותחושת אחריות. כשאין את "הביטחון המדומה" שמציע כרטיס אשראי, פתאום הכל צריך להיות מחושב מראש וזו דרך עוצמתית ללמוד לחיות לפי היכולות האמיתיות שלכם, לא לפי מסגרת שנקבעת מבחוץ.
הרבה חייבים שסיימו הליך חדלות פירעון מספרים בדיעבד שדווקא השנתיים האלה – בלי אשראי, בלי מינוס, בלי לחיות על חשבון ההכנסה העתידית – הפכו אותם לצרכנים חכמים יותר ולמנהלי תקציב טובים יותר.
לכן בעיניי, גם אם המערכת הפיננסית נוטה להקשות על מי שנכשל כלכלית בעבר, האחריות לשיקום היא גם של החייב עצמו. אם אתה מוכיח לאורך זמן שאתה מתנהל באחריות יהיו בנקים וחברות אשראי שיתנו הזדמנות שנייה. אבל אם תחזור על אותם דפוסים לא משנה כמה תצעק שמגיע לך כרטיס הם יבחרו להגן על עצמם.
המסר הוא פשוט: כרטיס אשראי הוא לא זכות הוא אמון. ואמון כלכלי, כמו כל אמון, נבנה לאורך זמן.