מה זה אינפלציה? הסבר פשוט להתמודדות עם יוקר המחיה בישראל

הגדרה בסיסית של אינפלציה

אינפלציה היא מצב שבו המחירים של מוצרים ושירותים עולים עם הזמן. זה לא אומר שמחיר של מוצר אחד עלה אלא שהרבה מוצרים עולים יחד. לדוגמה, אם לפני שנה קניתם לחם ב-5 שקלים והיום הוא עולה 6 שקלים ואם במקביל גם החלב, הביצים, החשמל והירקות התייקרו אז זו אינפלציה.

אפשר לחשוב על זה כך: כשיש אינפלציה, הכסף שלנו שווה פחות. אם פעם 100 שקלים הספיקו לקניות שבועיות ועכשיו צריך 120 שקלים לאותם מוצרים זה סימן שיש אינפלציה.

אינפלציה קלה נחשבת לתופעה טבעית ובריאה בכלכלה, אבל כשהיא יוצאת משליטה היא יכולה לגרום לבעיות כמו ירידה בכוח הקנייה של אנשים, קושי לחסוך וחוסר יציבות.

רלוונטי: התנהלות כלכלית נכונה

מהן הסיבות לאינפלציה?

יש כמה סיבות שיכולות לגרום לאינפלציה. כלומר, לעלייה כללית במחירים. הנה שלוש הסיבות העיקריות:

1. ביקוש גבוה מדי – אינפלציה מהצד של הביקוש

זה קורה כשאנשים רוצים לקנות הרבה מוצרים, אבל אין מספיק מהם. לדוגמה, אם כולם רוצים לקנות דירות באותו זמן, אבל יש מעט דירות אז המחירים יעלו. זה נכון גם לגבי מכוניות, בגדים, אוכל ועוד. כשיש יותר ביקוש ממוצרים בדר"כ המחירים עולים.

2. עלייה בעלויות – אינפלציה מהצד של ההיצע

לפעמים המחירים עולים כי ליצרנים עולה יותר לייצר את המוצרים. לדוגמה, אם מחיר הדלק עולה, זה משפיע על עלות ההובלה והמחירים של מוצרים בחנויות עולים כתוצאה מזה. גם אם חומרי הגלם מתייקרים (כמו חיטה, נייר או מתכת), זה מעלה את המחיר לצרכן.

3. הדפסת כסף – אינפלציה מוניטרית

אם מדינה מדפיסה יותר מדי כסף בלי קשר למה שהיא מייצרת בפועל, זה יכול לגרום לאינפלציה. כשיש יותר מדי כסף בשוק אבל אין יותר מוצרים, הערך של הכסף יורד  ומחירי המוצרים עולים. זה קרה בעבר במדינות כמו זימבבואה או ארגנטינה, שיצרו הרבה כסף כדי לפתור בעיות כלכליות וגרמו לאינפלציה קשה מאוד.

רלוונטי: איך לחסוך כסף?

איך מודדים אינפלציה?

כדי לדעת אם יש אינפלציה וכמה היא גבוהה, צריך למדוד את השינויים במחירים. הדרך הכי נפוצה לעשות את זה היא בעזרת מדד המחירים לצרכן.

מה זה מדד המחירים לצרכן?

זהו כלי סטטיסטי שבודק כמה עולה "סל קניות" ממוצע של משפחה בישראל. הסל כולל מאות מוצרים ושירותים שאנשים קונים ביומיום – כמו מזון, דיור, תחבורה, חשמל, מים, בגדים, בריאות, חינוך ועוד. כל מוצר או שירות מקבל משקל שונה במדד, לפי כמה כסף אנשים באמת מוציאים עליו. לדוגמה, שכר דירה מקבל משקל גדול יותר מלחם, כי הוא חלק משמעותי מההוצאה החודשית של רוב האנשים.

בכל חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקת את המחירים של המוצרים והשירותים האלה ברחבי הארץ, משווה אותם לחודש הקודם, וכך מחשבת את שיעור האינפלציה.

דוגמה פשוטה:

נניח שבינואר הסל עלה 1,000 ש"ח, ובפברואר הוא עלה ל-1,020 ש"ח – אז הייתה עלייה של 2% במחירים, כלומר אינפלציה של 2% לחודש.

למה זה חשוב?

מדד המחירים לצרכן עוזר לבנק המרכזי (למשל, בנק ישראל) להחליט אם צריך להעלות או להוריד ריבית, וגם עוזר לאנשים להבין אם הכסף שלהם שומר על הערך או נשחק.

מהן ההשפעות של האינפלציה עלינו?

אינפלציה משפיעה כמעט על כל תחום בחיים שלנו החל מהקניות בסופר ועד לחסכונות שלנו בבנק. הנה כמה מההשפעות המרכזיות שלה:

1. יוקר המחיה עולה

כשהמחירים עולים, צריך יותר כסף כדי לקנות את אותם מוצרים. אם השכר שלנו לא עולה באותו קצב אנחנו מרגישים שקשה לנו יותר "לסגור את החודש".

2. השכר נשחק

אם המשכורת שלנו נשארת קבועה, אבל המחירים עולים – בעצם אנחנו מרוויחים פחות. לדוגמה, אם קיבלתם 10,000 ש"ח לפני שנה וזה הספיק לקניות, אבל היום זה כבר לא מספיק  המשכורת נשחקה בגלל האינפלציה.

3. פגיעה בחסכונות

אינפלציה פוגעת בערך של כסף ששוכב בעו"ש או בחסכונות בלי ריבית מספקת. אם שמרתם 50,000 ש"ח בבנק והאינפלציה עלתה ב-5% בשנה אפשר לומר שהכסף שלכם שווה עכשיו כמו 47,500 ש"ח מבחינת כוח הקנייה.

4. השפעה על השקעות וריביות

כשהאינפלציה גבוהה, הבנק המרכזי לרוב יעלה את הריבית כדי לבלום אותה. זה משפיע על הלוואות (שמתייקרות), על משכנתאות, וגם על התשואה שאפשר לקבל מחסכונות והשקעות.

5. חוסר ודאות כלכלית

אינפלציה לא יציבה מקשה על אנשים לתכנן את העתיד  לא יודעים כמה יעלה המוצר בעוד חודש או אם יהיה שווה לחסוך. זה יוצר לחץ ואי ודאות אצל צרכנים, עסקים ומדינות.

רלוונטי: איך לצמצם הוצאות?

אינפלציה מול דפלציה ומיתון

כדי להבין טוב יותר את המשמעות של אינפלציה, חשוב לדעת גם מה זה דפלציה ומה זה מיתון ומה ההבדל ביניהם.

אינפלציה

כמו שראינו, אינפלציה היא מצב שבו המחירים עולים באופן כללי. כשזה קורה בצורה מתונה זו תופעה נורמלית ובריאה בכלכלה. זה מעיד על צמיחה, ביקוש ותנועה של כסף. אבל אם האינפלציה גבוהה מדי היא עלולה להזיק, כמו שכבר הסברנו.

דפלציה

דפלציה היא המצב ההפוך כלומר ירידה כללית ומתמשכת ברמת המחירים. זה אולי נשמע טוב בהתחלה (הרי מי לא רוצה לשלם פחות?) אבל בפועל זה עלול לגרום לאנשים ולחברות לצמצם הוצאות, לדחות רכישות ולהביא להאטה בפעילות הכלכלית. כשכולם מחכים כי "בעתיד יהיה זול יותר"  הכלכלה נתקעת.

מיתון

מיתון הוא מצב שבו הכלכלה מתכווצת  כלומר, יש ירידה בצמיחה, פחות השקעות, פחות תעסוקה וירידה בהכנסות. זה יכול לקרות גם עם אינפלציה וגם עם דפלציה. לפעמים מיתון מלווה באינפלציה (מה שנקרא סטגפלציה) ולפעמים הוא מגיע דווקא אחרי תקופה של דפלציה.

אז מה עדיף?

המטרה של בנק ישראל ושל כל בנק מרכזי בעולם היא לשמור על אינפלציה יציבה ומתונה לא גבוהה מדי ולא אפסית. לרוב שואפים לאינפלציה של 1%–3% בשנה, כדי שהכלכלה תמשיך לצמוח בלי שהמחירים יברחו לנו מהיד.

רלוונטי: איך להשקיע במדדים?

איך מתמודדים עם אינפלציה?

אינפלציה גבוהה יכולה לפגוע בכיס של כולנו, ולכן למדינות יש כלים להתמודד איתה ולנסות להחזיר את המחירים לרמה יציבה. הנה איך זה קורה:

1. העלאת ריבית

הדרך המרכזית של בנק ישראל (או כל בנק מרכזי) להילחם באינפלציה היא העלאת ריבית. כשמעלים את הריבית:

• הלוואות ומשכנתאות מתייקרות, אז אנשים לוקחים פחות הלוואות.

• אנשים מעדיפים לחסוך יותר כי הם מקבלים יותר ריבית בבנק.

• כל זה גורם לכך שפחות כסף "זז" במשק ויש פחות ביקוש, ואז המחירים נרגעים.

2. צמצום ההוצאה הממשלתית

הממשלה יכולה להוציא פחות כסף . למשל, לדחות פרויקטים או לקצץ תקציבים. פחות הוצאה ממשלתית מורידה את הביקוש הכללי ועוזרת להאט את קצב עליית המחירים.

3. העלאת מיסים

זה כלי פחות פופולרי, אבל לפעמים הממשלה בוחרת להעלות מסים כדי להוציא כסף מהשוק ולהפחית את הביקוש. גם כאן, הרעיון הוא לגרום לאנשים להוציא פחות.

4. עידוד ייצור ותחרות

כשהממשלה מעודדת ייצור מקומי, תחרות בין חברות, ויבוא– זה יכול לעזור להוריד מחירים. יותר מוצרים בשוק = פחות לחץ לעלות מחירים.

5. ניהול תקציב בעזרת טבלת אקסל
אחת הדרכים היעילות להתמודד עם אינפלציה היא פשוט לדעת לאן הולך הכסף. מעקב קבוע בעזרת טבלת אקסל או אפליקציה לניהול תקציב עוזר לזהות הוצאות מיותרות, להבין על מה אנחנו מוציאים הכי הרבה ולבצע התאמות חכמות. בתקופות של עליית מחירים, חשוב במיוחד לנהל את הכסף באופן מודע וזה מתחיל בבקרה פשוטה.